אם הייתי מסכימה, היינו עושים קמפינג לעיתים יותר קובות. בעלי מאווווד אוהב לשיון בטבע, אני לעומת זאת , פחות מתלהבת מהרעיון ומוכנה לסבול בשקט מקסימום פעמיים בשנה. אני לא מבינה למה צריך לארוז את , כל הבית, לשבת בצפיפות באוטו, לא להירדם באוהל כי למרות כל המזרנים זה פשוט לא נוח.
ומה עם כל הכביסה שיש אחרי הקמפינג?
בקיצור, הגיע הרגע הזה בשנה שמזג האויר, ימי החופש, מצב הגיאופוליטי וכו' וכו' מתאים בול לקמפינג.
.הפעם עלינו על פטנט (!) , לנו לילה אחד באוהל, לילה אחד במלון ולילה שלישי שוב באוהל
.אז אחרי שחצי בית היה באוטו נסענו דרומה לחולות כיסוי
חייבת להודות שלמרות שהייתי סקפטית, היה טיול קל ומקסים. אפשר לקרוא באתר של חחברה להגנת הטבע על דרכי ההגעה ותיאור המסלול.
הילדים ( והילדים בנפשם) נהנו מהקפיצות על הדיונות והמתבגרים נהנו לעלות תמונות מקסימות של שקיעה לאינסטגרם.
ישנו בחניון לילה שחוץ משירותים אקולוגים אין שם כלום. יש להצטייד בשולחנות/כסאות/אוהלים (חצי בית כבר אמרתי?)
12 שעות מאוחר יותר, כל מה שיצא מהאוטו נכנס שוב לאוטו ונסענו לאילת.

בילינו את כל הבוקר + צהריים בחוף האלמוגים.
אני ממליצה שלמי שיש אפשרות לקנות מנוי מוזל לרשות הטבע והגנים לעשות זאת, ואז אתם יכולים להכנס חינם כל השנה לפארקים והשמורות השונים.
את הלילה בילינו במלון בעיר, התקלחנו (איזה כיף) יצא לסיבוב קניות (בלי מע"מ כמובן)
למחרת, חצי יום בילינו בארוחת בוקר ושכשוך בבריכה של המלון, קניות בסופר לארוחת ערב ונסיעה לנחל פרצים.
מיקמנו את האוהל, והתחלנו בהכנות לפוייקה. הפעם, בשונה מהמתכון שאנחנו בד"כ מכינים, השתמשתי בקולה (!!!) כי לא היה לנו את הלוקסוס הרגיל שיש בטבע.

יצא מושלם! אז אחרי ארוחה משביעה חלקנו יצא לטיול לאור ירח בנחל וחלקנו (אני) נשאר לשמור על האוהלים.
הלילה היה נ-ו-ר-א-י, היה מאוד חם וחיכיתי כבר לזריחה כדי שנוכל לקפל הכל ולחזור הביתה.
אז סיימנו את ההרפתקאה מוקדם מהרגיל אבל היה סופ"ש נהדר עם אוכל טוב, חברה טובה ונוף מרהיב.


